#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם כל אדם מצווה בשמו&quot;ת?	"הב&quot;י הביא שיטת ראב&quot;ן דדוקא יחיד שדר במקום דליכא מנין מחויב בשמו&quot;ת אבל הדר בעיר שיש בו מנין ושומע הפרשה מבעל קריאה אינו מחויב בשמו&quot;ת {ולפי&quot;ז כל האמוראים בגמ&#x27; (ברכות ח&#x27; ע&quot;ב) צ&quot;ל דלא היו מתפללין בציבור, ודוחק}, אבל כל הפוסקים חולקים עליו וס&quot;ל דכל אחד מחויב, וכן פסק השו&quot;ע [ואפי&#x27; בני תורה הלומדים כל היום מחויבים בשמו&quot;ת (אג&quot;מ או&quot;ח ח&quot;ה סי&#x27; י&quot;ז)]"	סימן רפה סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם קטנים מחויבין בשמו&quot;ת?	"כתב קובץ הלכות (פי&quot;ט סעי&#x27; ג&#x27;) דקטנים שהגיעו לחינוך מחויבין בשמו&quot;ת כשאר מצות דרבנן, וצ&quot;ע למה אין נזהרין בזה, וכ&quot;כ השבט הלוי (ח&quot;ח סי&#x27; מ&quot;ו) דצריך לחנכם במצוה זו [ומ&quot;מ בשבוע שנעשה לו בר מצוה עדיף להמתין עד שנתגדל לעשות שמו&quot;ת לאותה שבוע (קובץ הלכות שם סעי&#x27; ד&#x27;)]"	סימן רפה סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הרמז לשמו&quot;ת?	"כתב הלבוש דמרומז ואלה שמות בני ישראל, ר&quot;ת וחייב אדם לקרות הפרשה שנים מקרא ואחד תרגום, וזה חייבין כל בני ישראל (ערוה&quot;ש סעי&#x27; א&#x27;) [וכעין זה בבעל הטורים]"	סימן רפה סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הטעם לשמו&quot;ת?	"כתב הערוה&quot;ש (סעי&#x27; ב&#x27;) דהוא בכלל תקנת משה רבינו לקרות בתורה, והלבוש כתב שתיקן הכי כדי שיהא בקי בתורה, והערוה&quot;ש ביאר יותר שבתחילה לומדים התורה ואח&quot;כ מעלין בקדושה ושומעים התורה מתוך הספר תורה {ולכאורה קשה מהרדב&quot;ז דס&quot;ל דעדיף לקרות שמו&quot;ת מתוך הס&quot;ת}, ועוד כתב הערוה&quot;ש דבאמת רצו שיקרא הפסוקים ג&#x27; פעמים וכמ&quot;ש שהתורה נאמרה בסיני ונשנו באהל מועד ונשתלשו בערבות מואב אך בחרו בתרגום כדי שיבין מה שהוא לומד [ומבואר בסוף הסימן שיש ב&#x27; טעמים בראשונים, רוב ראשונים ס&quot;ל שרצו שיגמור כל התורה, ור&quot;ח פי&#x27; כדי שיהא רגיל במה שהציבור קורין, ונפק&quot;מ בקריאה של יו&quot;ט ובהפטורה, ע&quot;ש]"	סימן רפה סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה יעשה בפסוק שאין בו תרגום?	"רש&quot;י ס&quot;ל דצריך לקרותו ג&#x27; פעמים [והקשו תוס&#x27; א&quot;כ למה נקט הגמ&#x27; עטרות ודיבון ולא ראובן ושמעון, ותי&#x27; הט&quot;ז (ס&quot;ק א&#x27;) דלרבותא נקט דלא מיבעיא ראובן ושמעון שהם שמות השבטים ויש בהם קדושה אלא אפי&#x27; עטרות ודיבון שהם שמות ערי א&quot;י ואפשר שקראו אותם הגוים אפ&quot;ה צריך לקרותם ג&#x27; פעמים, וכ&quot;כ הערוה&quot;ש (סעי&#x27; י&quot;א) ע&quot;פ הרבינו בחיי] {ולפי&quot;ז ניחא למה דוקא בפרשת שמות מרומז המצוה שמו&quot;ת ולא בפרשת בראשית מפני שמיד אח&quot;כ נמצא הפסוקים דראובן שמעון וגו&#x27; שאין להם תרגום כלל, וקמ&quot;ל דאפ&quot;ה צריך לקרות שמו&quot;ת (הרב דניאל גלאטשטיין), אכן יש עוד פסוקים שאין בהם תרגום כגון ובני חם וגו&#x27; ובני כוש (בראשית י&#x27; ו&#x27; - ז&#x27;), בני שם וגו&#x27; ובני ארם (בראשיית י&#x27; כ&quot;ב - כ&quot;ג), ובני יצהר וגו&#x27; ובני עזיאל (שמות ו&#x27; כ&quot;א - כ&quot;ב) [ופסוקים אלו יש להם תרגום ירושלמי], בני רחל וגו&#x27; (בראשית ל&quot;ה כ&quot;ד) [ופסוק זה אין לו תרגום כלל]},אבל הטור הביא שיטה דאז צריך לקרות התרגום ירושלמי, ואם ליכא תרגום ירושלמי א&quot;צ לקרותו ג&#x27; פעמים, והטור מסיים דנהגו להחמיר כרש&quot;י, והמ&quot;ב (ס&quot;ק ג&#x27;) הוסיף עוד חומרא דעל הפסוקים שאין להם תרגום אונקלוס אבל יש להם תרגום ירושלמי [כגון עטרות ודיבון] יש לקרות תרגום ירושלמי [ואצלנו יש תרגום על פסוק זה, וביאר המהרצ&quot;ח (ברכות ח&#x27; ע&quot;ב) דהוא העתקה מתרגום ירושלמי] {אכן, כבר כתבנו שיש פסוקים בפרשת נח ופרשת וארא שאין להם תרגום אונקלוס ויש להם תרגום ירושלמי ולכאורה לכתחילה יש לקרות התרגום ירושלמי, אולם ר&quot;א קרופניק שליט&quot;א רצה ליישב מנהג העולם שאין מקפידין על זה דתיבת &quot;ובני&quot; יש לו תרגום והיינו &quot;ובני&quot; ואינו דומה לראובן ושמעון שהם שמות לבד ואין להם תרגום משא&quot;כ תיבת ובני וא&quot;כ יש להם תרגום אונקלוס}"	סימן רפה סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו השכר למי שעושה שמו&quot;ת?	"איתא בגמ&#x27; (ברכות ח&#x27; ע&quot;ב) דמאריכין לו ימיו ושנותיו (מ&quot;ב ס&quot;ק א&#x27;), אבל לא יכוין להשכר (א&quot;ר ס&quot;ק ג&#x27; בשם הספר חסידים סי&#x27; ש&quot;א)"	סימן רפה סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד עושין שמו&quot;ת?	"1) השל&quot;ה כתב שיקרא כל פרשה [פרשה פתוחה וסתומה (מ&quot;ב ס&quot;ק ב&#x27;)] ב&#x27; פעמים ואח&quot;כ התרגום, וכ&quot;כ המהרש&quot;ל [ויפסיק באמצע הפסוק אם יש סתומה באמצע הפסוק (מחה&quot;ש, ערוה&quot;ש סעי&#x27; ה&#x27;), והכה&quot;ח (ס&quot;ק ה&#x27;) כתב שאין להפסיק באמצע הפסוק, והגרח&quot;ק כתב שימשיך עד פרשה אחרת, אכן מביה&quot;ל (סי&#x27; תצ&quot;ד ד&quot;ה מבחודש) משמע דצריך לקרות לכל הפחות ג&#x27; פסוקים, וכן הכריע הקובץ הלכות (פי&quot;ט סעי&#x27; ט&quot;ו) שיפסיק באמצע הפסוק אם יש לו ג&#x27; תיבות, וכן אפשר לפרש כוונת המחה&quot;ש, אבל הערוה&quot;ש כתב בפירוש שיפסיק אפי&#x27; בעשרת הדברות], וכתב הבאה&quot;ט (ס&quot;ק א&#x27;) דכל פסוקי דפסק משה אנן לא פסקינן ואנן לא בקיאים בפסוקים אלא בפתוחות וסתומות&lt;br&gt;2) הדברי חמודות (ברכות פ&quot;א סי&#x27; מ&quot;א) כתב שיקרא פסוק פסוק, וכ&quot;כ האריז&quot;ל, והמג&quot;א (ס&quot;ק א&#x27;) הביא סמך לשיטה זו דהמתורגמן היה מתרגם כל פסוק ופסוק [וכן נהג הח&quot;ח, וגם למד רמב&quot;ן אחר רש&quot;י (שבט הלוי ח&quot;ז סי&#x27; ל&quot;ג)]&lt;br&gt;3) הגר&quot;א במעשה רב נהג כל פרשה פתוחה או סתומה או מקום אחר שנראה לו הפסק ענין (מ&quot;ב ס&quot;ק ב&#x27;)&lt;br&gt;4) הערוה&quot;ש (סעי&#x27; ז&#x27;) הביא מנהג לקרות כל הסדרה ב&#x27; פעמים ואח&quot;כ התרגום.&lt;br&gt;למעשה פסק המ&quot;ב (שם) דעביד כמר עביד, דעביד כמר עביד, וכ&quot;כ הערוה&quot;ש (סעי&#x27; ז&#x27;) דמסתימת הפוסקים משמע שיכול לעשות פעמים כך ופעמים כך, והאמת ליעקב כתב שפעם ראשונה יקרא כל הפרשה [פתוחה וסתומה] ופעם שני יקרא פסוק פסוק עם התרגום, והגר&quot;ז (סעי&#x27; ג&#x27;) כתב שמן הדין יכול לקרות שמו&quot;ת בכל ענין שירצה, וכ&quot;כ קובץ הלכות (פי&quot;ט הע&#x27; י&quot;ט)"	סימן רפה סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד מסיימים שמו&quot;ת?	"כתב המג&quot;א (ס&quot;ק א&#x27;) דאומר פסוק אחרון בסוף כדי לסיים בתורה {וכמ&quot;ש בר&quot;ה (ל&quot;ב ע&quot;ב)}"	סימן רפה סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם טוב לקרות שמו&quot;ת מס&quot;ת?	"כתב הרדב&quot;ז דטוב להדר בזה אם הוא יודע הנקודות וטעמים (מג&quot;א ס&quot;ק א&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ב&#x27;) {ומכאן משמע דלכתחילה יש לקורת שמו&quot;ת עם הטעמים}"	סימן רפה סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם אבל מותר בשמו&quot;ת?	"מותר בשמו&quot;ת בשבת (יו&quot;ד סי&#x27; ת&#x27; סעי&#x27; א&#x27;, וש&quot;ך שם), ולפי הערוה&quot;ש (שם) מותר אפי&#x27; ברש&quot;י אבל הברכ&quot;י (שם) כתב שלא ילמוד רש&quot;י, והכריע הקובץ הלכות (פי&quot;ט סעי&#x27; ל&quot;ט) כהערוה&quot;ש דמותר אפי&#x27; ברש&quot;י אם הוא רגיל בכך "	סימן רפה סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה יעשה אם הוא מסופק באיזה מקום הוא עומד בשמו&quot;ת?	"כתב קובץ הלכות (פי&quot;ט סעי&#x27; ל&quot;ז) דמדינא אמרינן ספק דרבנן לקולא, אבל טוב לחזור למקום האחרון שהוא ודאי קרא"	סימן רפה סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו בכלל תרגום?	"רב עמרם גאון ורב נטורנאי גאון כתבו שתרגום אונקלוס זכה מפני שניתן בסיני [ועי&#x27; ביה&quot;ל (ד&quot;ה תרגום) דכוונתם רק לאפוקי לע&quot;ז ולא פירוש רש&quot;י], אבל כתב הרא&quot;ש דה&quot;ה שיכול ללמוד פירוש רש&quot;י כיון שמפרש כל מלה ומלה {אבל המ&quot;ב (ס&quot;ק ו&#x27;) כתב דרש&quot;י אינו מפרש כל מלה ומלה, ואמנם הרא&quot;ש לא כתב רש&quot;י בהדיא, וכתב תשובת הרמ&quot;א (סי&#x27; ק&quot;ל) דיכול לצאת בשאר פירושים (קובץ הלכות פי&quot;ט הע&#x27; ל&quot;ו)} [והוא בנוי על יסוד התלמוד (מג&quot;א ס&quot;ק ג&#x27;)], והב&quot;י מסיים דירא שמים יצא את כולם ויקרא התרגום ופירוש רש&quot;י, והוסיף המ&quot;ב (ס&quot;ק ו&#x27;) מפני שיש הרבה פרשיות בתורה שא&quot;א להבינם כלל ע&quot;י תרגום לחוד, ועוד כתב הביה&quot;ל (ד&quot;ה תרגום) דאע&quot;פ שפירוש רש&quot;י עדיף מתרגום מ&quot;מ כיון שיש כמה תיבות ופסוקים שאין עליהם פירושו של רש&quot;י טוב לעשות גם תרגום"	סימן רפה סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בלע&quot;ז?	"כתבו תוס&#x27; והרא&quot;ש דאינו יוצא בלע&quot;ז שמפרש רק המלות דיש כמה דברים שאינו יכול להבין מתוך המקרא והתרגום אונקלוס פרשו ולא הלע&quot;ז (ב&quot;י, מ&quot;ב ס&quot;ק ד&#x27;), אבל מהט&quot;ז (ס&quot;ק ב&#x27;) משמע דיכול לקרות מלע&quot;ז המפרש ע&quot;פ מדרשי חז&quot;ל כשאינו יכול להבין את פירוש רש&quot;י (מ&quot;ב ס&quot;ק ה&#x27;), וכן מביאין בשם ר&#x27; משה זצ&quot;ל דיכול לקרות פירוש רש&quot;י באנגלית (מ&quot;ב דרשו)"	סימן רפה סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם קורא רש&quot;י, מה יעשה בפסוקים שאין בהם פירוש רש&quot;י?	"יקרא הפסוקים ג&#x27; פעמים (מ&quot;ב ס&quot;ק ה&#x27;)"	סימן רפה סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה יעשה מי שאין לו פנאי לעשות תרגום ורש&quot;י?	"השע&quot;ת (ס&quot;ק ג&#x27;) הביא מיש&quot;ש דרש&quot;י עדיף, אבל ע&quot;פ קבלה תרגום עדיף [ומביה&quot;ל (ד&quot;ה תרגום, ושעה&quot;צ ס&quot;ק ח&#x27;) משמע דרש&quot;י עדיף, אע&quot;פ שיש מעלה לתרגום שהוא מפרש כל מלה ומלה, וכן נקט הקובץ הלכות (פי&quot;ט סעי&#x27; כ&quot;ה) דילמוד רש&quot;י, אבל חידש דבפסוקים דליכא רש&quot;י יקרא תרגום, ובהע&#x27; ל&quot;ד ביאר יותר דאצלינו אין לנו תועלת כ&quot;כ בתרגום אלא בפירוש רש&quot;י] "	סימן רפה סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך להוציא פירוש רש&quot;י בשפתיו?	"כתב החוט שני (ח&quot;ד פפ&quot;ז ס&quot;ק ב&#x27; אות ג&#x27;) דאם הוא רק קורא רש&quot;י צריך להוציא בשפתיו אבל אם הוא ג&quot;כ קורא תרגום א&quot;צ להוציא רש&quot;י בשפתיו, אכן הקובץ הלכות (פי&quot;ט הע&#x27; ל&quot;ז) ס&quot;ל דאפי&#x27; אם רק קורא רש&quot;י יוצא בהרהור דרש&quot;י הוי בגדר לימוד ולא בגדר קריאה"	סימן רפה סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך להבין שמו&quot;ת?	"פשוט דלכתחילה צריך להבין, אבל בדיעבד כתב קובץ הלכות (פי&quot;ז סעי&#x27; ל&quot;א והע&#x27; מ&quot;ג) דיוצא השנים מקרא וגם התרגום אונקלוס דהוא בגדר קריאה ולא לימוד, אבל רש&quot;י אינו יוצא דהוא בגדר לימוד אבל לא צריך לירד לעומקו לדקדק בו ולהבינו"	סימן רפה סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה יעשה מי שאין לו תרגום בידו?	"כתב המג&quot;א (ס&quot;ק ד&#x27;) דיקרא ב&#x27; פעמים מקרא ואח&quot;כ יקרא התרגום כשיגיע לו (מ&quot;ב ס&quot;ק ו&#x27;), ואם מסופק או יודע שלא יזדמן לו תרגום אח&quot;כ יקרא המקרא ג&#x27; פעמים (פמ&quot;ג א&quot;א ס&quot;ק ד&#x27;, ערוה&quot;ש סעי&#x27; י&quot;ב)"	סימן רפה סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יכול לקרות שמו&quot;ת למפרע?	"יקרא הפסוקים כסדר (מ&quot;ב ס&quot;ק ו&#x27;), אבל בדיעבד יצא (קצה&quot;ש סי&#x27; ע&quot;ב בדה&quot;ש ס&quot;ק ה&#x27;) דלא מצינו פסול שלא כסדרן אלא בק&quot;ש (אמת ליעקב), ויוצא בכל אופני בלבול כל זמן שיש ב&#x27; מקראות ותרגום אחד (קובץ הלכות פי&quot;ט הע&#x27; כ&quot;ד) [והכה&quot;ח (ס&quot;ק ט&quot;ו) חידש דלכתחילה צריך לחזור ולהמשיך כסדר, אבל אינו משמע כן משאר הפוסקים, וכן מבואר לגירסת הערוך שמובא בגליון (ברכות ח&#x27; ע&quot;ב) דרב ביבי רצה להשלים פרשייתא דכלה בערב יוה&quot;כ והיינו הד&#x27; פרשיות דאלול וד&#x27; פרשיות דאדר (ר&quot;א קרופניק ור&quot;י גרוס)]"	סימן רפה סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך לקרות התרגום בסוף?	"לכתחילה יקרא המקרא ב&#x27; פעמים תחילה, ובדיעבד אם קרא התרגום באמצע יצא (שעה&quot;צ ס&quot;ק י&#x27;) [והחזו&quot;א העדיף לקרות התרגום באמצע כדי שיכול לקרוא הפסוק עוד הפעם ע&quot;פ הבנת התרגום (חוט שני ח&quot;ד פפ&quot;ז ס&quot;ק ב&#x27; אות ב&#x27;), ודלא כהמ&quot;ב], ובדיעבד אם קרא התרגום תחילה מסתפק הקצה&quot;ש (סי&#x27; ע&quot;ב בדה&quot;ש ס&quot;ק א&#x27;), אבל פשוט להקובץ הלכות (פי&quot;ט סעי&#x27; ט&quot;ז) שיצא בדיעבד."	סימן רפה סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יכול להפסיק באמצע שמו&quot;ת?	"כתב הבאה&quot;ט (ס&quot;ק א&#x27;) דאין להפסיק באמצע, וכ&quot;כ המג&quot;א (ס&quot;ק י&quot;א), וביאר המ&quot;ב (ס&quot;ק ו&#x27;, שעה&quot;צ ס&quot;ק י&quot;א) דבכל לימודו אינו יכול להפסיק באמצע לימודו וכמו שאמרו חז&quot;ל הפוסק מדברי תורה ועוסק בדברי שיחה מאכילין אותו גחלי רתמים, אלא שיש דבר טוב ויפה המיוחד לשמו&quot;ת הראוי לכל בעל נפש שלא להפסיק אפי&#x27; בין פרשה לפרשה, ור&quot;ל דיש ענין לקרות כל הסדרא בבת אחת בלא הפסק כלל {ונראה פשוט דמותר לגמרי להפסיק לכל דבר שמותר להפסיק באמצע לימודו כגון להשב תשובה לחבירו וכדומה, וכ&quot;כ רשז&quot;א (הליכות שלמה תפילה פי&quot;ב הע&#x27; 105)}, אכן הערוה&quot;ש (סעי&#x27; ז&#x27;) דחה הבאה&quot;ט וכתב דאין חילוק בין שמו&quot;ת לשאר לימודים"	סימן רפה סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מאימתי יכול להתחיל לקרות שמו&quot;ת?	"רוב ראשונים ס&quot;ל דמותר משבת מנחה, אבל הכל בו ס&quot;ל דכיון שקרא באותו היום פרשה שעברה אינו יכול להתחיל פרשה הבאה עד יום ראשון (דרכ&quot;מ ס&quot;ק א&#x27;), ואע&quot;פ שפשטות השו&quot;ע משמע כהכל בו אפ&quot;ה כתב המ&quot;ב (ס&quot;ק ז&#x27;) דהוא לאו דוקא ומותר להתחיל משבת מנחה [דהרי הכל בו הוי דעת יחידאה (שעה&quot;צ ס&quot;ק י&quot;ב)], ובספר קובץ הלכות (פי&quot;ט הע&#x27; ח&#x27;) רצה לפרש המחבר ע&quot;פ המהר&quot;י אבוהב דלכתחילה יתחיל מיום ראשון אבל בדיעבד יצא ממנחה"	סימן רפה סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בדיעבד אם הקדים הקריאה?	"חידש בקובץ הלכות (פי&quot;ט הע&#x27; ט&#x27;) דכי היכי דלא יאחר אינו לעיכובא כך לא יקדים אינו לעיכובא ויוצא בדיעבד [דלא ככל בו]"	סימן רפה סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו זמן גמר קריאה שמו&quot;ת?	"1) ממג&quot;א (ס&quot;ק ו&#x27;) בשם האריז&quot;ל משמע דעדיף לגמור מערב שבת (ביה&quot;ל ד&quot;ה קודם)&lt;br&gt;2) האו&quot;ז (מובא בדרכ&quot;מ ס&quot;ק ב&#x27;) כתב דנוהגין להשלימה קודם כניסה לביהכ&quot;נ בשחרית בשבת&lt;br&gt;3) איתא במדרש דרבי צוה לבניו שתגמרו קודם אכילת לחם בשבת [בשחרית] (תוס&#x27; ברכות ח&#x27; ע&quot;ב), וכתב הביה&quot;ל (ד&quot;ה ישלים) בשם האו&quot;ז דהיינו משום דחשש שמא מחמת רוב סעודת שבת משתמיט ולא יגמור קודם מנחה [וזהו העיקר שיטה]&lt;br&gt;4) מנחה בשבת [והטור ס&quot;ל דאחר מנחה עבר זמנה, ומקורו מכל בו {ויש לעורר דאע&quot;פ שהכל בו ס&quot;ל דאינו יכול להתחיל אחר מנחה לשבת הבאה אפ&quot;ה ס&quot;ל דאינו יכול לגמור שבת זו לאחר מנחה}]&lt;br&gt;5) כל השבת [רשז&quot;א (הליכות שלמה תפילה פי&quot;ב דבר הלכה ס&quot;ק נ&quot;ו) ע&quot;פ הכל בו, והוסיף הקובץ הלכות (פי&quot;ט הע&#x27; י&quot;ד) דאפי&#x27; להחולקים על הכל בו מודו דיש מעלה בשבת עצמה]&lt;br&gt;6) הגהות מיימוניות הביא בשם הר&quot;מ דיכול להשלים עד יום רביעי כמ&quot;ש בהבדלה (ב&quot;י, מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;א)&lt;br&gt;7) האבודרהם כתב דטוב להשלימה בעשרת ימי תשובה (דרכ&quot;מ ס&quot;ק ג&#x27;)&lt;br&gt;8) הגהות מיימוניות הביא בשם רבינו שמחה דיכול להשלים עד שמיני עצרת (ב&quot;י) [והיינו עד שמחת תורה בחו&quot;ל, וזהו דלא כתוספת שבת דס&quot;ל דצריך להשלים בדוקא ביום שמחת תורה (שעה&quot;צ ס&quot;ק ט&quot;ו)]"	סימן רפה סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה יעשה אם לא נגמר שמו&quot;ת 1) מליל שבת 2) אחר שחרית בשבת?	"1) לכתחילה ישכים בבקר לקרא שמו&quot;ת קודם הליכתו לביהכ&quot;נ לקיים שיטת האו&quot;ז (מ&quot;ב ס&quot;ק ט&#x27;) 2) לכתחילה יקרא שמו&quot;ת אחר תפילה קודם הסעודה, אבל אם יעבור על חצות [או יש אורחים {ובני בית} שתאבים לאכול (שעה&quot;צ ס&quot;ק י&quot;ד)] אין לעכב מחמת זה דהוא רק מצוה בעלמא (מ&quot;ב שם)"	סימן רפה סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יכול לאכול אכילת עראי קודם גמר שמו&quot;ת (לפי השיטה דתלוי באכילה)?	"כתב הקצה&quot;ש (סי&#x27; ע&quot;ב בדה&quot;ש ס&quot;ק ו&#x27;) דיכול לאכול אכילת עראי {וכן משמע מדברי רבי דרק כתב שלא לאכול לחם, וכן נראה ע&quot;פ הטעם דאו&quot;ז דדוקא אם ירבה בסעודה חיישינן שמא לא יגמור}"	סימן רפה סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם תלוי במנחה כשהוא מתפלל או כשציבור מתפללין?	"כתב הקצה&quot;ש (סי&#x27; ע&quot;ב בדה&quot;ש ס&quot;ק ז&#x27;) לגבי סוף זמן דתלוי כשביהכ&quot;נ שלו מתפללין דומיא דקבלת שבת {ולפי&quot;ז נראה דה&quot;ה לגבי התחלת הזמן דתלוי בביהכ&quot;נ שלו דומיא דקבלת שבת}"	סימן רפה סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם כבר התחילו לקרוא בראשית?	הכה&quot;ח (ס&quot;ק כ&quot;ו וס&quot;ק כ&quot;ט) כתב דתו לא מצי לקרוא שמו&quot;ת של שנה שעברה, אבל החוט שני (ח&quot;ד פפ&quot;ז ס&quot;א) והגרח&quot;ק מקילין (מ&quot;ב דרשו)	סימן רפה סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו זמן המובחרת לקרות שמו&quot;ת?	"המג&quot;א (ס&quot;ק ה&#x27;) הביא משל&quot;ה שיקרא שמו&quot;ת בערב שבת אחר חצות [בין קציצת צפרנים לטבילה (מג&quot;א ס&quot;ק א&#x27;)], אבל השע&quot;ת (ס&quot;ק א&#x27;) הביא שהאריז&quot;ל קרא בערב שבת בשחרית [אבל לא בליל ששי דאין קורין תרגום בלילה {ומשמע דמותר לקרות מקרא בליל ששי}], והב&quot;י הביא שמדקדקין מתחילין מערב שבת וגומרים בשבת, אבל ממג&quot;א (ס&quot;ק ו&#x27;) משמע דהאריז&quot;ל ס&quot;ל דעדיף לגמור בערב שבת (ביה&quot;ל ד&quot;ה קודם), אבל המ&quot;ב (ס&quot;ק ח&#x27;) הביא ממטה יהודה דאם הוא קורא מתחילת השבוע והלאה הוא ג&quot;כ בכלל מצוה מן המובחר, וכן ראינו מהגר&quot;א במעשה רב דהוא קרא מקצת בכל יום."	סימן רפה סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה יעשה אם צריך לו כמה פרשיות להשלים?	"לכתחילה ישלים הפרשיות כסדרן, וביאר בקובץ הלכות (פי&quot;ט הע&#x27; ט&quot;ו) דאינו מדין תשלומין [דאז צריך להקדים החובה] אלא דהוא נחשב כאילו השלים הפרשיותיו עם הציבור, ע&quot;ש {אכן, שמעתי עצה טובה מהגש&quot;פ זימערמאן שליט&quot;א דטוב לקרות החובה תחילה כדי שלא יתייאש לגמרי, ועוד מוסיף ר&quot;י באק דלפי הרבה ראשונים כבר עבר זמנה של הפרשיות קדמונים וא&quot;כ ראוי לכל הפחות לקיים מצותו בפרשיות דהשתא}"	סימן רפה סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יכול לקרות שמו&quot;ת בשעת קרה&quot;ת?	"בודאי מותר לקרוא בלחש עמו מלה במלה, אבל כשאינו עם הבעל קריאה יש בזה מח&#x27; גדולה לעיל (סי&#x27; קמ&quot;ו), והשו&quot;ע כאן פסק להקל [ודוקא אם יש עשרה ששומעים להקריאה (ביה&quot;ל ד&quot;ה בשעת)] (וכ&quot;כ הערוה&quot;ש סעי&#x27; י&quot;ג), אבל המ&quot;ב (ס&quot;ק י&quot;ד) הביא השל&quot;ה דמחמיר, וכ&quot;כ הגר&quot;א [ואף המחבר לעיל (ס&#x27; קמ&quot;ו) כתב דנכון להחמיר]"	סימן רפה סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יכול לצאת שמו&quot;ת ע&quot;י שומע כעונה?	"המג&quot;א (ס&quot;ק ח&#x27;) הביא מדברי חמודות דאינו לכתחילה אבל יוצא בדיעבד, אבל המ&quot;ב (ס&quot;ק א&#x27;) הביא מחמירים אפי&#x27; בדיעבד, והשע&quot;ת (ס&quot;ק ו&#x27;) הביא בשם הרדב&quot;ז דיצא אם כוון לשמוע מלה במלה, והערוה&quot;ש (סעי&#x27; ג&#x27;) פסק דאינו יוצא ע&quot;י שמיעה {ושמעתי עצה בשעת הדחק אם קורא עם הש&quot;ץ יוצא ע&quot;י שומע כעונה לפי הרדב&quot;ז וגם יש לו עוד קריאה מעצמו, וכן ראינו בקריאת המגילה דהקריאה מעצמו אינו מעכב השומע כעונה, וכן ראינו בשעה&quot;צ (סי&#x27; קס&quot;ז) דאפי&#x27; כשהוא אומר ברכה אחרת יכול לצאת בשומע כעונה אלמלא ההפסק שבאמצע הברכה, וכן ראינו בהלכות שופר (סי&#x27; תקפ&quot;ח) דיכול לשמוע לג&#x27; אנשים שתוקעין תקיעה תרועה תקיעה בבת אחת, וצ&quot;ע למעשה}"	סימן רפה סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם קרא שמו&quot;ת באמצע חזרת הש&quot;ץ, האם הוא יוצא?	"ידוע חידושו של הגרח&quot;ק (ארחות יושר, תפילה ס&quot;ק כ&quot;ח) דמצדד דאינו יוצא משום מצוה הבאה בעבירה, אבל בקובץ הלכות (פי&quot;ט הע&#x27; מ&quot;ה) מאריך להוכיח דיוצא בדיעבד."	סימן רפה סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מלמדי תינוקות צריכים לחזור ולקרות הפרשה בשבת?	"בימיהם היו לומדים פירוש המקרא עמהם ויוצאים בזה גם ידי תרגום, אבל בזמנינו שהם רק מתרגימים פירוש המלות אין זה תרגום ואינם יוצאים אלא הב&#x27; פעמים של מקרא (מג&quot;א ס&quot;ק ט&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ט&quot;ז)"	סימן רפה סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך לקרא את מקרא בניגון הטעמים?	"הפמ&quot;ג (א&quot;א ס&quot;ק ט&#x27;) הוכיח מכאן דאין מעכב (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ז) {וש&quot;מ דבזמנם לא היו מלמדין את התינוקות בניגון הטעמים}, אבל כבר מדויק במ&quot;ב לעיל (ס&quot;ק ב&#x27;) דיש ענין לקרות עם הטעמים"	סימן רפה סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה יוצאים בקריאה זה, הרי המלמדים אינם מכוונים לשם שנים מקרא?	"{לפי השיטות דמצות דרבנן א&quot;צ כוונה ניחא, ונראה דאפי&#x27; לשיטות דצריכין כוונה הרי כל המצוה הוא ללמוד תורה והרי הוא מכוין ללמוד וללמד תורה, ונראה דאפי&#x27; בעל קריאה שמכין את הקריאה ג&quot;כ יוצא בזה דהרי הוא מכוין לידע ולזכור את הפסוקים עם הטעמים שהוא חלק של תורה שבע&quot;פ וג&quot;כ נחשב כתלמוד תורה, ולכאורה ה&quot;ה בפרשת בשלח יוצא שירת הים ע&quot;י אמירתו בפסד&quot;ז}"	סימן רפה סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך לקרות שמו&quot;ת לקריאה של יו&quot;ט?	"כתב התרוה&quot;ד דיש ב&#x27; טעמים לקרוא שמו&quot;ת, רוב ראשונים ס&quot;ל הטעם כדי שיקרא כל התורה ולפי&quot;ז א&quot;צ לקרוא בשל יו&quot;ט דכבר קרא מידי שבת בשבתו, אבל הר&quot;ח ס&quot;ל דהטעם לשמו&quot;ת הוא כדי שיהא רגיל במה שהציבור קורין ולפי&quot;ז גם יקרא שמו&quot;ת בשל יו&quot;ט, אבל לא קיי&quot;ל כהר&quot;ח (ב&quot;י, מג&quot;א ס&quot;ק י&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ח)"	סימן רפה סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך לקרוא ההפטורה?	"הרמ&quot;א משמע כן, והקשה עליו המג&quot;א (ס&quot;ק י&quot;ב, ע&quot;פ מחה&quot;ש) בשלמא לפי הר&quot;ח צריך לקרוא כדי שיהא רגיל במה שהציבור קורין אבל לפי רוב ראשונים אין שייך הטעם שיגמור כל הנביאים שהרי אין אנו משלימים כל הנביאים, ותי&#x27; המג&quot;א דטעמא אינו משום שמו&quot;ת אלא מפני שמא יקראוהו למפטיר ויהא בקי ורגיל בה {ומיירי כשקראו בספר חומש דאילו בקלף הרי הבעל קריאה קורא} [ואין אנו נוהגין כהשל&quot;ה (מובא במג&quot;א ס&quot;ק י&quot;א) דכתב דהיו קורין ההפטורה מקרא ותרגום, וגם מזמור שיר של יום מקרא ותרגום, ואח&quot;כ משנה אחד (שעה&quot;צ ס&quot;ק כ&#x27;)]"	סימן רפה סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בשבת של חתונה?	"בזמנם נהגו לקרות ההפטורה ואח&quot;כ הוסיפו פסוקים מהפטורת שוש אשיש [משום דכתיב בה כחתן יכהן פאר] [כן מבואר בב&quot;י לעיל (סי&#x27; קמ&quot;ד), ודלא כגר&quot;א ס&quot;ק י&#x27; (שעה&quot;צ ס&quot;ק י&quot;ט)], וכתב הרמ&quot;א בשם התרוה&quot;ד דא&quot;צ להכין הפסוקים של החתונה מפני שהוא מצוי ושגור בפי הכל [ודלא כמג&quot;א (ס&quot;ק י&quot;ב) שחולק על הרמ&quot;א וס&quot;ל דצריך להכין גם שוש אשיש, אלא שהוא מודה דאם יש הרבה חתונות א&quot;צ דאז הוא רגיל] (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&#x27;, שעה&quot;צ ס&quot;ק כ&#x27;)"	סימן רפה סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין בד&#x27; פרשיות?"	"צריך להכין ההפטורה של ד&#x27; פרשיות (מג&quot;א ס&quot;ק י&quot;ב, מ&quot;ב ס&quot;ק כ&#x27;) [אם יש חשש שמא יצטרך לקרותה]"	סימן רפה סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מתי קוראין שמו&quot;ת לפרשת וזאת הברכה?	"כתב המג&quot;א (ס&quot;ק י&#x27;) בשם האריז&quot;ל דיקרא בערב שמחת תורה [והיינו בא&quot;י שהוא הו&quot;ר, וה&quot;נ בחו&quot;ל יקרא בהו&quot;ר, ואם קרא בשמיני עצרת לא הפסיד (שע&quot;ת ס&quot;ק ח&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ח)], וע&quot;ע במ&quot;ב לקמן (סי&#x27; תרס&quot;ט ס&quot;ק ד&#x27;) דכתב שיקרא וזאת הברכה ליל שמחת תורה דזהו זמנה"	סימן רפה סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בשבת חוה&quot;מ?	"הקנה בשם וריש&quot;א (הערות לברכות ח&#x27;) ס&quot;ל דאינו יכול להתחיל עד שבוע שניה, אבל השבט הלוי (ח&quot;י סי&#x27; ע&quot;ח) והחוט שני (ח&quot;ד פפ&quot;ז ס&quot;א) ס&quot;ל דיכול להתחיל משבוע ראשונה [וכן שמעתי מהגר&quot;מ היינעמאן שליט&quot;א] {ואינו דומה לפרשת וזאת הברכה דהתם ליכא קריאה בשבת}"	סימן רפה סעיף ז		
